<h1>ספר כריתות לרבינו שמשון מקינון — ימות עולם שער שלישי</h1>
<h2>דף ז:</h2>
וגרסינן בפרק זה בורר (סנהדרין כ"ה ע"א) והאמר ריב"ל כל מקום שאמר ר"י אימתי ובמה אינו אלא לפרש דברי חכמים, רבי יוחנן אמר אימתי לפרש ובמה לחלוק, ודכולי עלמא אימתי לפרש, גברא אגברא קא רמית, מר סבר פליגי ומר סבר לא פליגי, א"כ אשכחנא אמורא דאית ליה אימתי לחלוק, והיינו דרמי בר חמא דמפרש טעמא דפסול לעדות של משחק בקוביא משום אסמכתא, ואמרינן מאי בינייהו, איכא בינייהו דגמר אומנות אחרינא דלרב ששת כשר, וא"כ אימתי דקאמר ר' יהודה בזמן דאין לו אומנות אלא הוא בא לפרש, ולרמי בר חמא בא לחלוק. כתוב במסכת סופרים (פי"ד הלכה י"ח) שאין הלכה נקבעת עד שיהא מנהג, והמנהג שאמרו שמבטל הלכה מנהג ותיקין, אבל מנהג שאין לו ראיה מן התורה אינו אלא כטועה בשיקול הדעת, עכ"ל.
<h2>דף לד.</h2>
אביי ורבא הלכה כרבא בר מיע"ל קג"ם, יאוש שלא מדעת בכמה דוכתי בב"מ (כ"ב ע"ב), עד זומם פרק דיני ממונות (סנהדרין כ"ז ע"א), לחי העומד מאליו עירובין פ"ק (ט"ו ע"א), ור"ת פירש ימי לידה שאינה רואה בהם, קידושין שלא נמסרו לביאה פרק האיש מקדש (קדושין נ"ב ע"א), גילוי דעת בגיטין פרק השולח (גיטין ל"ד ע"א), מומר אוכל נבילות לתיאבון פרק דיני ממונות (סנהדרין כ"ז ע"א).
<h2>דף נב:</h2>
רבי אליעזר ורבי יהושע הלכה כרבי יהושע. רבי אליעזר ורבי עקיבא הלכה כר"ע. הלכה כר"ע מחבירו ולא מחביריו. ר' מאיר ור' יוסי הלכה כר"י. ר' נחמיה ור' יוסי הלכה כרבי יוסי. רבי שמעון ורבי יוסי הלכה כר' יוסי. ר' מאיר ור' יהודה הלכה כר' יהודה. והלכה כר' יהודה בעירובין ולא במחיצות. ור' יהודה ור' נחמיה הלכה כר' נחמיה. רבי יהודה ורבי אליעזר בן יעקב הלכה כרבי אליעזר בן יעקב. והלכה כרבי אליעזר בן יעקב בכל מקום דקי"ל משנת ראב"י קב ונקי. רבי מאיר ור' שמעון הלכה כדברי המחמיר בשניהם. והלכה כר' שמעון בשבת ואפילו בדבר שאינו מתכוין לחבורה אלא לבעילה, אבל במוקצה מחמת איסור דאורייתא אין הלכה כר' שמעון. רבי מאיר ורבן גמליאל הלכה כר"ג. רבי ורשב"ג הלכה כרשב"ג. ר' אלעזר בר' שמעון ורבי הלכה כרבי, ואם אמר משם אביו הלכה כמותו. הלכה כרבי מחבירו ולא מחביריו, ובמקום אביו אין הלכה כמותו. כל מקום שאמר ר' שמעון בר' אלעזר בלא מחלוקת הלכה כמותו. והלכה כר' יהושע בן לוי בכל מקום.
<h2>דף עד:</h2>
רבה ורב יוסף הלכה כרבה בר מתלת, שדה ענין ומחצה דהלכה כרב יוסף. רב אחא ורבינא הלכה כרבינא בר מאומצא, וביעי, וסלקי, וכולהו בפרק גיד הנשה (חולין צ"ג ע"ב), דהלכה כרב אחא ולא כרבינא. רבינא ורב אשי הלכה כרב אשי. והלכתא כמר בר רב אשי בכולי תלמודא בר ממיפך שבועה ומכתב אודיתא דאמר מר בר רב אשי בדאורייתא נמי מפכינן שבועה, ומכתב אודיתא כי ההוא דאכמין ליה חברייא וכו' בהדין תרין לית הלכתא כוותיה, יש גורסין בר ממיפך שבועה וחיורי דלית הלכתא כוותיה.
<h2>דף פא:</h2>
כל סתם משנה הלכה כסתם. כל מחלוקת ואח"כ סתם הלכה כסתם, סתם ואח"כ מחלוקת אין הלכה כסתם.
